פלאפון תקשורת בע"מ נ' סלימאן

החלטה

התובעת הגישה תביעה על סכום קצוב בסך של 31,254 ₪ כנגד הנתבעת בגין רכישת ציוד ושימוש שוטף בשירותי התובעת.

מנגד, הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע תביעה, בטענה שאינה חייבת בתשלומים עבור שירותים שקיבלה מספקי תוכן, מאחר ודרשה לחסום את המכשירים שבידה לקבלת שירות מספקי תוכן, עוד בחודש אוקטובר 2011, לאחר שקיבלה חיוב בסך של 1,631 ₪ בחודש ספטמבר.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הסכימו ב"כ הצדדים כי אין מחלוקת לגבי הציוד שנרכש כפי שהוא מפורט בכתב התביעה.

הנתבעת נחקרה בחקירה נגדית ולאחר החקירה העבירה ב"כ התובעת לידי ב"כ הנתבעת את כל החשבוניות נשוא התביעה וכן הסכימה, בהמלצת בית המשפט, כי תינתן לנתבעת רשות להתגונן בטענה לעניין החיובים הנוגעים לספקי תוכן.

ב"כ הנתבעת ביקש אורכה של 30 ימים לבדיקת החשבוניות ולמתן הודעה באשר לסכום שאינו שנוי במחלקות בנוגע לחיובים בגין השימוש השוטף והציוד.

בהודעה שהתקבלה מטעם הנתבעת, נמסר כי היא מודה בחוב כלפי התובעת בסך של 8,834 ₪ לגבי הציוד שנרכש ומבקשת לקבל את ההתנגדות ביחס ליתרת חוב התביעה. התובעת הגיבה להודעה, צירפה לתגובה את כל החשבוניות נשוא התביעה, וחזרה על הסכמתה ליתן רשות להתנגד בטענה לעניין החיובים הנוגעים לספקי תוכן חיצוניים שעומדים על סך 10,007.26 ₪, בלבד.

בתשובה לתגובה, ביקשה הנתבעת לתקן את הודעתה לעיל, ולהעמיד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת לעניין הציוד על סך 6,374 ₪.

לאחר שעיינתי במסמכים שלפני ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל החלטה, כמפורט להלן:

על פי כתב התביעה, סכום התביעה, נכון ליום 22/8/12, מורכב מ- 3 חשבוניות עבור שימושים שוטפים בסכום כולל של 12,508.87 ש"ח ו- 14 חשבוניות עבור רכישת ציוד בסכום כולל של 17,493.39.

לעניין סכום החיוב בגין הציוד, אני מוצאת שאין לנתבעת כל טענת הגנה כנגד חיוב זה, לא במסגרת כתב ההתנגדות והתצהיר התומך בהתנגדות ואף לא במסגרת ההודעות שהתקבלו מטעמה כאמור לעיל. זאת גם בהתחשב בהודעת ב"כ הצדדים לפרוטוקול הדיון, שאין מחלוקת לגבי המכשירים שנרכשו על ידי הנתבעת כפי שאלו פורטו בכתב התביעה.

למען השלמת התמונה, אציין, שבתשובה לתגובה מטעם הנתבעת, יש התייחסות לעניין יתרת החוב בגין המכשירים, במסגרת התשובה, טענה הנתבעת, כי יש לחייב אותה בגין 3 מכשירים בלבד ולא על כלל המכשירים שפורטו בכתב התביעה. לא מצאתי כל בסיס ראייתי לטענה חדשה זו של הנתבעת וכי מדובר בטענה שלא עלתה כלל בכתב ההתנגדות והיא סותרת את הסכמת הצדדים, לפיכך, היא נדחית.

אשר על כן, לסיכום חלק זה הנוגע לחוב בגין רכישת המכשירים, אני קובעת שאין לנתבעת כל הגנה ולו דחוקה, ואין מקום לתת לה רשות להתגונן ביחס לחוב עבור הציוד שעומד על סך 17,493.39 ₪.

לעניין חוב עבור השימוש השוטף, המורכב מ- 3 חשבוניות כמפורט להלן:

חשבונית מיום 27/1/12 מס' 2143034706 בסך 11,131 ₪ הכוללת חוב עבור חיובים קבועים בסך של 1121.70 ₪ וחיובים משתנים עבור ספקי תוכן בסכום של 8,631.58 (לפני מע"מ).

חשבונית מיום 26/4/12 מס' 2146149816 בסך 1,340.92 ₪ אשר כוללת ברובה חיובים קבועים ואין בה תשלומים עבור ספקי תוכן.

חשבונית מיום 9/5/12 מס' 2146344116 בסך 36.68 שאינה כוללת בתוכה תשלום עבור ספק תוכן.

כאמור, המחלוקת בין הצדדים נעוצה בתשלומים עבור ספקי התוכן, לשיטת הנתבעת היא ביקשה לחסום את השימוש בשירותים אלו עוד בחודש אוקטובר 2011 ולשיטת התובעת, כפי שהדבר עולה מהחקירה הנגדית, הפניה של הנתבעת נערכה רק ביום 16/2/12, לאחר שהונפקה החשבונית מיום 27/1/12.

עיון בכתב ההתנגדות, לא מעלה כל טענה לעניין החיובים הקבועים בהם חבה הנתבעת, והמפורטים בחשבוניות לעיל.

בהינתן האמור, ולאור הסכמת התובעת כאמור לעיל, ניתנת בזה לנתבעת רשות להתגונן כנגד החיובים בשל התשלומים עבור ספקי תוכן בלבד בסך של 8,631.58 (ללא מע"מ). באין הגנה כנגד החיובים בגין הציוד והחיובים השוטפים, רשאית התובעת ליטול פסק דין חלקי כנגד הנתבעת לגבי חיובים אלו בסך 19,992.69 ₪ המורכב מהחוב בגין הציוד והחיובים הקבועים כמפורט לעיל.